לכבוד
הצוות המארגן של כנס הג’אגלינג האירופאי 2025
איגוד הג’אגלינג האירופאי (ה-EJA)
חברי קהילת הג’אגלינג והקרקס העולמית
אנו כותבים כדי לדון באירועים שהתרחשו בכנס הג’אגלינג האירופאי השנה, בחוסר התמיכה בעם הפלסטיני, ובחוסר חופש הביטוי והדיבור במהלך הכנס.
אנו מכירים במאמצים העצומים של צוות המארגנים של ה-EJC וכל המתנדבים האחרים כדי לאפשר את כנס, ואנו רוצים להודות לכולם על הזמן, האנרגיה והמסירות שהשקיעו בכך. אנו מכירים באתגרים הכרוכים ביצירת EJC פתוח ושליו בתקופות מלחמה, רצח עם וחוסר יציבות עולמית.
למרות זאת, אנו מתנגדים בתוקף לבחירה לנסות להשתיק ויכוחים, מחאות, הצהרות ביקורתיות וסולידריות הקשורים לנושא הפלסטיני. שתיקה והשתקה של ויכוחים, סולידריות והתנגדות במהלך רצח העם בעזה, מאפשרים את קיומו של המדכא והופכים את העושים זאת לשותפים לעבירה. בכך, איננו יוצרים אירוע א-פוליטי כפי שחלק מנסים לטעון.
הפעולות שתוכננו ו/או ננקטו באופן אינדיבידואלי וקולקטיבי לא שיבשו את המשך הכנס או אף אחד מאירועיו. הן לא כוונו כלפי יחידים ולא היו אלימות. לכן, אנו מתנגדים בתוקף לדיכוי המעשים והאנשים שביצעו אותם. הפעלת לחץ עליהם וגירושם אינם התגובה הנכונה בהקשר הגיאופוליטי הנוכחי. למי שלא היה נוכח או לא היה מעודכן בכל מה שקרה במהלך הכנס, ריכזנו את האירועים בצורה מדויקת ומלאה ככל האפשר בסקירה כרונולוגית זו.
הפגישה הפתוחה והדיון ביום האחרון של ה-EJC, שאורגנו ברגע האחרון תחת לחץ האקטיביזם של כמה להטוטנים ב-EJC, היו צעד ראשון טוב מאוד לדיאלוג. היה מקום לכולם לבטא את עצמם. הייתה הרבה הקשבה. היו דעות שנויות במחלוקת ומנוגדות שהובעו בצורה מכבדת. סוג זה של מרחב פתוח ובטוח לביטוי היה ויהיה הבסיס לדיאלוג, ויכוח ודו-קיום בשלום ב-EJCs. אבל זה לא הספיק לנו. אנו מאחלים שהתהליך הזה יימשך ויעמיק.
חלק מהמשתתפים הישראלים ב-EJC פוחדים מהאהדה, הסולידריות, הסמלים, הדגלים והקריאות של פלסטין ובעדה. הם למדו לקשר אותם לטרור ולמוות – אפילו של יקיריהם – וסמלים אלה מעוררים פחד עמוק.
הם הביעו את חששותיהם מראש לארגון. אנו מסכימים על העיקרון המרכזי של מתן ביטחון מפני איומים אמיתיים, עם זאת, איננו מסכימים שסמלים פלסטיניים כמו הדגל שלהם צריכים להיות קשורים לטרור, או קריאה לאלימות. אסוציאציות אלה הן תוצאה של תעמולה ישראלית ויש להפריך אותן.
בגלל ששירות בצבא הינו חובה בישראל, חלק ניכר מהלהטוטנים הישראלים הרבים המשתתפים בכנס EJC היו או עדיין פעילים בצבא הישראלי ואולי גם ברצח העם המתרחש בעזה. ייתכן שחלקם ביצעו פשעי מלחמה. רעיון זה מטריד ובעייתי מאוד עבורנו. אנו רוצים להפנות את תשומת הלב לכך. צוות המארגנים של ה-EJC צריך להרתיע חיילי צה”ל שביצעו פשעי מלחמה מלהשתתף על ידי פרסום עמדה ברורה בנוגע לתמיכה בעם הפלסטיני.
מצד שני, להטוטנים ומשתתפים רבים ב-EJC מזועזעים מצפייה באלימות הקולוניאלית המבנית המתמשכת נגד פלסטינים בגדה המערבית וברצח העם בעזה. רצח עם זה מתואר לעתים קרובות כרצח עם בשידור חי ורצח העם המתועד ביותר בהיסטוריה. אנו דורשים שגם חששות הבטיחות של הפלסטינים וארגוני הקרקס הפלסטיניים יילקחו בחשבון, וכי יינקטו צעדים כדי לתמוך בהם ולגרום להם להרגיש בטוחים וברוכים הבאים ב-EJC.
המציאות היא שרוב הג’אגלרים הפלסטינים אינם זוכים לבוא לאירופה לכנס ה- EJC. ג’אגלרים פלסטינים, כמו כל העם הפלסטיני, ניצבים בפני איום קיומי. הם נכבשים, מורעבים ונהרגים מדי יום – יחד עם יקיריהם. דאגותיהם, שאיפותיהם ויצירתיותם מדוכאים בפלסטין, ומושתקים בכנס ה- EJC. פלסטינים אינם יכולים להרשות לעצמם לנסוע לכנס ה- EJC בגלל חנק הכלכלה הפלסטינית באמצעות פוליטיקה קולוניאלית ועל ידי משטר האפרטהייד, המדוכא הן על ידי מתנחלים בלתי חוקיים בודדים והן על ידי מדינת ישראל. חופש התנועה שלהם נשלט ומוגבל על ידי מדינת ישראל.
אמני קרקס ומורים פלסטינים עצורים באופן בלתי חוקי בבתי כלא ישראליים ללא אפשרות להליך משפטי – וכך גם יקיריהם. רבים פצועים ונפגעי טראומה מהמלחמה המתמשכת והאלימות השיטתית מצד מיליציות פרטיות ומדינת ישראל וצבאה (גם בגדה המערבית וגם בעזה). רבים נהרגו.
אנו רוצים שגם אנשים אלה יהיו מיוצגים!
אנו רואים זאת חשוב לדבר על מטרה זו בגלל שותפותן המבנית של האליטות הכלכליות והפוליטיות שלנו באירופה. כל עוד מלחמה וקולוניאליזם הם תעשייה רווחית, תהיה מלחמה. אנו תובעים את זכויות האדם שלנו לחופש הביטוי והדיבור ושואפים למלא את חובותינו המוסריות כאזרחים פריווילגיים בעלי זכויות. אנו רוצים לפעול בכל הרמות כדי לעמוד בסולידריות עם העם הפלסטיני, לדבר נגד אלימות בלתי אנושית ולנסות לתרום לשינוי.
לכן אנו דורשים את הדברים הבאים:
צוות המארגנים של EJC’25, צוותי המארגנים העתידיים של EJC וה-EJA צריכים לנקוט בעמדה ברורה נגד דיכוי הפלסטינים ונגד רצח העם המתרחש בעזה.
– הבחירות שנעשו לפני ובמהלך הכנס בניסיון להשתיק את הוויכוח ולדכא אנשים בזכויותיהם צריכות להיבחן – תחילה באופן פנימי ולאחר מכן באופן פומבי – על ידי המוות המארגן של EJC’25 וה-EJA, וייתכן שילוו אותן לאחר מכן בפעולה/פעולות פיצוי.
– הכנס האירופאי וה-EJA צריכים להקל או לתמוך ביצירת מרחב פתוח של חופש ביטוי בסביבה בטוחה, במיוחד כאשר הנושאים רגישים ומעוררים רגשות עזים בקרב רבים מאיתנו.
– ה-EJA וה-EJC העתידיים לא יגבילו את חופש הביטוי והביטוי על ידי איסור על דגלים, בגדים, סדנאות או הצהרות ופעולות פוליטיות. ישנם חוקים מספיקים כדי לאפשר פעולה ואכיפה במקרה של קריאות לאלימות, דברי שטנה או אפליה.
– איננו רוצים שישראל תזכה לחגיגה או לתשומת לב במופעים ובתחרויות עד שפלסטין תוכר כמדינה חופשית על ידי ישראל וכל הכיבוש ופשעי המלחמה ייפסקו. אמנים ומתחרים בודדים יתקבלו בברכה, אך אסור להם לייצג מדינה המבצעת פשעי מלחמה ורצח עם. אנו מברכים על דיון ביישום עיקרון זה גם על מדינות לאום אחרות המפרות את החוק הבינלאומי.
– אנו קוראים לצוותי הארגון של ה-EJC העתידיים להתקשר למשטרה רק כמוצא אחרון וכאשר באמת יש צורך בכך.
– אנו קוראים ל-EJCs העתידיים לבחון את מגוון המוצרים הנמכרים בכנס כדי להחרים חברות המעורבות במשבר הסביבתי, דיכוי ורצח עם. לכל הפחות, יש לספק חלופות, למשל, לקוקה קולה בבר.
– אנו קוראים לתהליך ליצירת איש קשר/נציג עבור פלסטין ב-EJA בדיוק כפי שלקהילות ג’אגלינג לאומיות (פריבילגיות) אחרות יש אנשי קשר במדינותיהן.
– צוותי הארגון של ה-EJC העתידיים צריכים לנסות להגביר את נוכחותם של אמנים, בתי ספר וארגונים המגיעים מפלסטין ומאזורים אחרים המדוכאים באופן שיטתי. יש להזמין אותם באופן פעיל ולתמוך בהם כלכלית כדי שיגיעו, כדי שיהיה להם ייצוג טוב יותר.
אנו מודים לכם על הקריאה ומצפים לראות שינוי חיובי בעולם, בקרקס ובאירוע הג’אגלינג שלנו ובקהילות שלנו.
אנו מסיימים בהבעת הסולידריות שלנו עם העם הפלסטיני ועם כל האנשים המדוכאים.
באהבה ובזעם
ג’אגלרים למען פלסטין
חתמו על המכתב הפתוח כאן: https://www.change.org/jugglers4palestine